אנשים רבים שרוצים להתחיל לעשות בפעילות גופנית מטעמים רפואיים או בריאותיים אחרים, חוששים מאוד לעשות את הצעד הזה כי בעיניהם פעילות גופנית זה לא משהו כיף. פעילות גופנית נתפסת כמטלה, כמשהו שצריך לעשות ולא רוצים, כעונש.
חלק מהחוסר בכיפיות, קשורה לתפיסה הזו בדיוק. איך אפשר להנות ממשהו שמראש מחליטים שהוא לא נחמד? שאנחנו הולכים לסבול ממנו?
לדוגמה, הרבה פעמים אני מתחילה לנקות את הבית בחוסר חשק. לא בא, אבל "צריך", הבית זועק לקצת סדר ואהבה. הנקיון מתמשך, אני לובשת על עצמי פרצוף של קדוש מעונה ועוד כמה משחקי קורבן אחרים ואחר כך מפנקת את עצמי באיזה שוקולד על כך שצלחתי את המשימה הנוראית והקשה מכל.
לעומת זאת, יש ימים שאני נכנסת לניקיון בשמחה גדולה, אני אנרגטית, שמה מוזיקה ולא יכולה לחכות כבר לרגע שבו הבית יהיה נקי ומצוחצח ואני אשב על הספה ואחכה שהרצפה תתייבש (בהילוך איטי,כמובן).
פה טמון תחילתו של ההבדל, האם אני מתחייסת לפעילות גופנית בתור משחק, כיף או בתור סיוט שהולך לבאס לי את השעה הקרובה (או כמה זמן שתבחרו להתאמן בו).
ילדים עוסקים בפעילות גופנית באופן טבעי כל פעם שהם משחקים תופסת, גומי או חבל. לא תראו אותם לשניה בלי חיוך על הפנים, הכל זורם, טבעי.
אני מעודדת אתכם לחפש את הדרכים היצירתיות להנות ממה שאתם עושים, אם בין כה אתם מתכוונים לעשות את זה, אולי לפחות תהנו בדרך?
בפוסטים הבאים אני אחלוק אתכם רעיונות לאיך אפשר להפוך את הפעילות הגופנית ממשימה ביומן לאירוע המשמח של היום.
מבטיחה שאם קצת ראש פתוח ואנרגיות נכונות, אתם תחכו בקוצר רוח לפעם הבאה שתנעלו את נעלי הספורט ותצאו החוצה.
חלק מהחוסר בכיפיות, קשורה לתפיסה הזו בדיוק. איך אפשר להנות ממשהו שמראש מחליטים שהוא לא נחמד? שאנחנו הולכים לסבול ממנו?
לדוגמה, הרבה פעמים אני מתחילה לנקות את הבית בחוסר חשק. לא בא, אבל "צריך", הבית זועק לקצת סדר ואהבה. הנקיון מתמשך, אני לובשת על עצמי פרצוף של קדוש מעונה ועוד כמה משחקי קורבן אחרים ואחר כך מפנקת את עצמי באיזה שוקולד על כך שצלחתי את המשימה הנוראית והקשה מכל.
לעומת זאת, יש ימים שאני נכנסת לניקיון בשמחה גדולה, אני אנרגטית, שמה מוזיקה ולא יכולה לחכות כבר לרגע שבו הבית יהיה נקי ומצוחצח ואני אשב על הספה ואחכה שהרצפה תתייבש (בהילוך איטי,כמובן).
פה טמון תחילתו של ההבדל, האם אני מתחייסת לפעילות גופנית בתור משחק, כיף או בתור סיוט שהולך לבאס לי את השעה הקרובה (או כמה זמן שתבחרו להתאמן בו).
ילדים עוסקים בפעילות גופנית באופן טבעי כל פעם שהם משחקים תופסת, גומי או חבל. לא תראו אותם לשניה בלי חיוך על הפנים, הכל זורם, טבעי.
אני מעודדת אתכם לחפש את הדרכים היצירתיות להנות ממה שאתם עושים, אם בין כה אתם מתכוונים לעשות את זה, אולי לפחות תהנו בדרך?
בפוסטים הבאים אני אחלוק אתכם רעיונות לאיך אפשר להפוך את הפעילות הגופנית ממשימה ביומן לאירוע המשמח של היום.
מבטיחה שאם קצת ראש פתוח ואנרגיות נכונות, אתם תחכו בקוצר רוח לפעם הבאה שתנעלו את נעלי הספורט ותצאו החוצה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה